משמעות סירוב לבדיקת פוליגרף 

באחד הלילות נשרפה חנות הבגדים של שלומית סיני. החנות נמצאה בפסג' בנק הפועלים שבנתיבות.

סיני פנתה אל חברת הביטוח הסנה, וביקשה להפעיל את הפוליסה שברשותה "כל ביטוח לבתי עסק", אשר כיסתה את ארוע השריפה.

חברת הסנה סירבה לשלם את תגמולי הביטוח. ימים ספורים לאחר השריפה, חתמה סיני עם הסנה על מסמך פוליגרף לפיו מוסכם על הצדדים כי תוצאותיה ומסקנותיה של בדיקת הפוליגרף תחייבם וכי התוצאות "יהוו ראיה בפני בית המשפט במידה וצד כלשהו יפנה לערכאות".

אולם בפועל הבדיקה לא התקיימה. זמן קצר לאחר החתימה התייעצה סיני עם סוכן ביטוח ועורך דין והשניים יעצו לה שלא תיגש לבדיקה. סוכן הביטוח אף אמר לסיני כי הבדיקה אינה אמינה.

בעקבות דברים אלה התחפרה חברת הסנה בעמדתה כי החנות הוצתה על ידי סיני עצמה. משהובאה המחלוקת בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע, טענה הסנה כי הסירוב לעבור בדיקת פוליגרף, הוא כשלעצמו די בו כדי להביא לדחיית התביעה.

השופט אשר גרוניס שדן בעניין לא קיבל את השקפתה של הסנה.

השופט הסכים כי לסירובה של סיני להבדק, למרות התחיבותה לעשות כן, יש השלכה מסוימת לגבי אמינותה.
"אך אין מקום להפריז בחשיבות הסירוב, ואין לנתקו מיתר הנסיבות, כשממילא אין תוצאת הבדיקה מוכרת כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת".

זאת ועוד - הוסיף השופט - במסמך הפוליגרף לא נאמר דבר באשר לתוצאות של סירוב להבדק.

לפיכך, הסנה יכולה להסתמך על הסירוב כדי להוכיח את טענתה שהחנות הוצתה על ידי המבוטחת ויש ליתן משקל מסויים, אך לא רב לעובדה זו. אולם, אין לקבל את הטענה, כי עצם הסירוב די בו כדי להביא לדחייתה של התביעה.

במקרה של סיני, קובע השופט, הסירוב להבדק בפוליגרף חייב לקבל משקל נמוך.

במיוחד כאשר הן סוכן הביטוח והן פרקליטתה של המבוטחת המליצו שלא תעבור את הבדיקה.

הנטל להוכיח כי סיני היא שאחראית להצתה - קובע גרוניס - מוטל על שכמה של חברת הסנה. לאחר בדיקת כל הממצאים הגיע השופט גרוניס למסקנה שהסנה לא הרימה את הנטל ובוודאי לא הביאה ראיות בכמות הנדרשת על מנת שייקבע, כי סיני הציתה את החנות. הסנה חוייבה לפיכך בתשלום מלוא תגמולי הביטוח.

מסמך 149